דמיין מכונת קפה אוטומטית מושלמת בבית קפה – היא ה"מערכת" שלנו, הלחיצה על הכפתור היא הכניסה, והמשקה בכוס הוא המוצא. מכונה חסרת זיכרון מכינה את הקפה רק לפי הכפתור שלחצת עליו עכשיו, בלי שום קשר למה שהזמין הלקוח הקודם; היא סיבתית כי היא לעולם לא תמזוג קפה לפני שבאמת לחצת על הכפתור; והיא הפיכה אם מספיק להביט בכוס המוכנה כדי לדעת בוודאות איזה כפתור נלחץ. המכונה יציבה אם לחיצה סבירה מפיקה כמות קפה סבירה (ולא מציפה את בית הקפה), קבועה בזמן אם אותו כפתור מפיק בדיוק את אותו אספרסו גם בשמונה בבוקר וגם בחמש בערב, ולינארית אם הזמנה כפולה נותנת בדיוק כפול קפה, והזמנת אספרסו + חלב יחד נותנת בדיוק את הסכום של שניהם בנפרד.
בניתוח אותות ומערכות, אנו ממדלים מערכת כאופרטור \(T\) ההופך אות כניסה \(x(t)\) לאות מוצא \(y(t) = T\{x(t)\}\). כדי לדעת אילו כלים מתמטיים מותר להפעיל על המערכת, מסווגים אותה לפי שש תכונות יסוד (התקפות באותה מידה גם בזמן בדיד \(n\)):
שתי התכונות האחרונות – לינאריות וקביעות בזמן – הן החשובות ביותר בקורס, שכן מערכת המקיימת את שתיהן היא מערכת LTI, שבה ניתן לחשב כל מוצא באמצעות קונבולוציה בלבד.
הגרף השמאלי (במובייל: העליון), בציאן זוהר. בכל מבחן הוא מראה את הכניסות שנבדקות.
במרכז, עם הנוסחה של המערכת שנבחרה. נקודות אור זורמות מהכניסה אל הקופסה ומהקופסה אל המוצא.
הגרף הימני (במובייל: התחתון), בכתום-זהב.
בראש התצוגה: ירוק = התכונה מתקיימת, אדום = נכשלת. לחיצה על נורית הופכת את שולחן העבודה למבחן המאמץ שלה, והנורית הפעילה מודגשת במסגרת.
סמן אנכי סגול של \(t_0\) על שני הגרפים, שאפשר לגרור. חוטי אור נמתחים מ-\(y(t_0)\) אל הנקודות ב-\(x\) שמשפיעות עליה: לבן = הווה, תכלת = עבר, אדום = עתיד. חץ \(-\infty\) מסמן תלות בכל העבר.
משמאל לסמן מילוי עדין "עבר והווה", מימין פסים אלכסוניים "עתיד". "שגר פולס מדרגה" מריץ מדרגה שמגיעה ב-\(t_0\), והקו האפור המקווקו הוא המוצא בלי המדרגה. תגובה מוקדמת צובעת את האזור באדום עם "הצצה לעתיד!".
קווים מקווקווים \(\pm M_x\) על הכניסה ו-\(\pm M_y\) על המוצא. ציר הזמן מתרחב והמצלמה מבצעת זום-אאוט: הקירות ירוקים כשהמוצא כלוא, ואדומים כשהוא פורץ ("מתבדר לאינסוף").
מסלול א׳ בציאן: הזזה ואז המערכת, \(T\{x(t-t_0)\}\). מסלול ב׳ במג׳נטה: המערכת ואז הזזה, \(y(t-t_0)\). מולחמים = קו לבן אחד; נפרדים = פער אדום ביניהם.
בכניסה \(x_1\) (ציאן), \(x_2\) (מג׳נטה) והצירוף \(a\,x_1+b\,x_2\) (לבן). במוצא \(T\{a\,x_1+b\,x_2\}\) בציאן מול \(a\,T\{x_1\}+b\,T\{x_2\}\) במג׳נטה.
שתי כניסות שונות, \(x_1\) ו-\(x_2\). אם המוצאים מתמזגים לקו לבן אחד: "התנגשות! מידע אבד". במערכת הפיכה, "חבר מערכת הפוכה \(T^{-1}\)" מוסיף קופסה ירוקה וגרף שחזור \(\hat{x}\).
"מוקשים של מבחנים": \(2x\), \(x+1\), \(x(2t)\), \(x^2\), \(t\cdot x\); ומערכות עם זיכרון: אינטגרטור, ממוצע נע ומקדימה \(x(t+1)\). בחירת מערכת מדליקה מיד את 6 הנוריות.
כשהנורית הפעילה אדומה: מכוון את הפקדים ואת אות הכניסה למקרה הקצה שמפיל את התכונה, עם משפט הסבר אחד מתחת לגרפים.
מחליף בין עקומות רציפות לגרפי מקלות ("סוכריות על מקל", Stem plot) על \(n\) בין \(-8\) ל-\(8\). הנוריות נקבעות לכל מצב בנפרד.
מדרגה, פולס או סינוס (כולם חסומים). סליידר המהירות וכפתור ההשהיה שולטים רק בקצב האנימציות: שיגור המדרגה, הזום והשחזור.
המערכת, המצב והנוריות, ולכל מבחן הערכים שלו: התלות של \(y(t_0)\), זמן התגובה, \(M_x\) ו-\(\max|y|\), הפער בין המסלולים, והשגיאה בשחזור.