תארו לעצמכם שני פועלים על פס ייצור שעובדים בתיאום לפי צלצול פעמון מחזורי (אות השעון). הפועל הראשון מסיים את משימתו ומוסר את החלק לפועל השני דרך מסוע ארוך (הלוגיקה הצירופית). אם המסוע איטי מדי והתהליך מתעכב, החלק לא יגיע לפועל השני בזמן כדי שיתכונן לצלצול הבא (הפרת Setup). מצד שני, אם המסוע מהיר בצורה פסיכית, הפועל הראשון עלול להטיס את החלק הבא ולקלוע לפועל השני בידיים בדיוק כשהוא עדיין לא סיים להתעסק עם המשימה הקודמת (הפרת Hold). תזמון נכון וזורם דורש מעבר נתונים מחושב – לא לאט מדי, אך בשום אופן גם לא מהר מדי.
תכנון תזמונים במעגלים סדרתיים מחייב עמידה בשני אילוצים קריטיים כדי להבטיח מעבר נתונים אמין ויציב בין דלגלגים לאורך כל המערכת. האילוץ הראשון הוא השהיה מקסימלית (Max Delay/Setup Path), המוודא שהמידע מצליח לחצות את המסלול הלוגי הקריטי והארוך ביותר ולהתייצב בכניסת הדלגלג הבא זמן מספיק לפני עליית השעון. המשוואה \[T_c \ge t_{pcq} + t_{pd} + t_{setup}\] מתארת אילוץ זה, וממנה גוזרים את תדר העבודה המקסימלי המותר למערכת \(\left(f_{max} = \frac{1}{T_c}\right)\).
מנגד, אילוץ השהיה מינימלית (Min Delay/Hold Path) בא למנוע "מרוץ" בו נתונים חולפים מהר מדי דרך המסלול הלוגי הקצר ביותר, ודורסים את המידע הקודם בטרם חלף זמן ההחזקה הנדרש של אותה עליית שעון. לשם כך נדרוש את קיום המשוואה \[t_{ccq} + t_{cd} \ge t_{hold}\] המבטיחה השהיית זיהום מספקת.
הבדל מהותי בין השניים הוא שבעוד שהפרת Setup ניתנת לעקיפה קלה גם לאחר ייצור השבב על ידי הורדת תדר השעון, הפרת Hold אינה תלויה כלל בתדר (משתנה ה-\(T_c\) לא מופיע בה) ומהווה כשל קטלני. הפתרון להפרת Hold מחייב התערבות בתכנון החומרה עצמה, בדרך כלל על ידי הוספת חוצצים (Buffers) מלאכותיים על המסלולים הקצרים המגדילים את ה-\(t_{cd}\) של הנתיב, מבלי להשפיע על המסלול הארוך ועל תדר המעבד.
בכל פעימת שעון יורה שני כדורי נתונים: אחד לנתיב הארוך ואחד לנתיב הקצר.
דוגמת את הנתונים בכל פעימת שעון. בכל כניסה שלה יש דלת לייזר ורצפה חשמלית.
מסלול כתום מפותל ועמוס בצמתים (שערים לוגיים). זמן ההתפשטות שלו \(t_{pd}\) הוא הארוך ביותר.
כביש תכלת ישר וקצר. השהיית הזיהום שלו \(t_{cd}\) היא הקצרה ביותר.
הראש מגיע אחרי \(t_{ccq}+t_{cd}\): הרגע שבו הנתון מתחיל להשתנות. סוף השובל מגיע אחרי \(t_{pcq}+t_{pd}\): הרגע שבו הנתון מתייצב.
נסגרת \(t_{setup}\) לפני פעימת השעון הבאה. כדור שהשובל שלו לא עבר אותה בזמן מתרסק עליה.
נדלקת עם פעימת השעון ונשארת דולקת \(t_{hold}\) אחריה. כדור שנוגע בה בזמן הזה מתאדה.
כל זיגזג בנתיב הקצר הוא חוצץ שמוסיף השהיה: גם \(t_{cd}\) וגם \(t_{pd}\) של הנתיב גדלים.
כפתור מעל הנתיב הקצר: שערים מהירים יותר על אותו מרחק, ולכן \(t_{cd}\) של הנתיב קטן.
גל השעון. לפני כל פעימה רצועה אדומה \((t_{setup})\) ואחריה רצועה כחולה \((t_{hold})\). נקודה תכלת: הגעת הראש של הכדור הקצר. מעוין כתום: ההתייצבות של הכדור הארוך.
מעל כל נתיב מופיעה המשוואה שלו עם המספרים. ירוק: האילוץ מתקיים. אדום: הוא מופר.