LIMA
בס״ד
English

חוק קולון וסופרפוזיציהCoulomb's Law and Superposition

דמיינו שאתם עומדים במרכז רחבה, וכמה חברים מנסים למשוך או לדחוף אתכם בעזרת חבלים בלתי נראים. אם שני חברים חזקים מושכים אתכם בדיוק באותו כוח אך לכיוונים מנוגדים לחלוטין, תישארו במקום כי הכוחות יבטלו זה את זה לחלוטין. אבל אם כמה חברים עומדים בזוויות שונות, תצטרכו לשקלל את הכיוון והעוצמה של כל משיכה בנפרד כדי לדעת לאן בדיוק תעופו בסוף. כל חבר פועל באופן עצמאי, אבל התנועה שלכם היא התוצאה המשולבת של כולם יחד - וזו בדיוק הדרך שבה מטענים חשמליים משפיעים זה על זה במרחב.

התאוריה בקצרה

הכוח החשמלי הפועל בין שני מטענים נקודתיים מתואר בפיזיקה על ידי חוק קולון: \[\vec{F} = \frac{1}{4\pi\epsilon_0}\frac{q_1 q_2}{r^2}\hat{r}.\] משוואה זו קובעת שעוצמת הכוח נמצאת ביחס ישר למכפלת המטענים, וביחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם, כאשר הכיוון \((\hat{r})\) נקבע לפי סימני המטענים (מטענים זהים דוחים, מנוגדים מושכים).

מכיוון שבטבע מטענים לרוב אינם פועלים בזוגות בודדים, אנו נעזרים בעקרון הסופרפוזיציה. עקרון זה קובע שהכוח הכולל הפועל על מטען הוא הסכום הווקטורי של כל הכוחות המופעלים עליו מכל שאר המטענים בנפרד: \[\vec{F}_{total} = \sum \vec{F}_i.\] כדי לפתור מערכת כזו בדו-מימד, מפרקים כל וקטור כוח לרכיבי \(x\) ו-\(y\) שלו. לאחר מכן, גודל הכוח השקול מחושב על ידי משפט פיתגורס: \[\left|\vec{F}_{total}\right| = \sqrt{F_x^2 + F_y^2},\] והכיוון שלו (הזווית) נמצא בעזרת פונקציית הטנגנס: \[\theta = \tan^{-1}\left(\frac{F_y}{F_x}\right).\] הגישה הזו מאפשרת לפרק מערכות מסובכות לחישובים אלגבריים פשוטים ולנבא במדויק את הדינמיקה של המערכת.

xy +q₁−q₂ q₀ F1 F2 Ftotal Fx Fy θ

איך לקרוא את המעבדה

שולחן הזכוכית והרשת

כל המטענים נעולים למישור השולחן (דו-ממד), גם כשמסובבים את המצלמה. כל משבצת ברשת היא 0.1 m, וציר X וציר Y מסומנים בקווים בהירים שנפגשים במטען הבוחן.

מטעני המקור

ספירות אדומות למטענים חיוביים \((+)\) וכחולות למטענים שליליים \((-)\). ככל שהמטען גדול יותר, הספירה גדולה יותר וההילה שלה חזקה יותר. התווית מעל כל ספירה היא גודל המטען.

מטען הבוחן \(q_0\)

הספירה הלבנה במרכז הרשת, \(q_0 = +1Q\), קבועה בראשית. עליה מחושבים כל הכוחות.

קרני הלייזר: הכוח של כל מקור

קרן דקה זורמת מכל מקור אל מטען הבוחן, ועל מטען הבוחן יוצא חץ דק בצבע המקור: הכוח \(\vec{F}_i\) לפי חוק קולון. בדחייה החץ מצביע החוצה מהמקור, ובמשיכה פנימה אליו.

החץ המוזהב: הכוח השקול

החץ העבה הוא הסכום הווקטורי \(\vec{F}_{total} = \sum \vec{F}_i\). אורך כל חץ פרופורציוני לגודל הכוח: משבצת אחת לכל \(0.05\,\text{N}\). חץ ארוך מ-10 משבצות נחתך באורך 10.

קשת הזווית \(\theta\)

קשת זהב בין ציר X לחץ המוזהב: בדיוק הזווית שהנוסחה \(\theta = \tan^{-1}\left(\frac{F_y}{F_x}\right)\) מחשבת בפאנל המתמטיקה. הזווית נמדדת נגד כיוון השעון מציר X.

√x²+y²

פאנל המתמטיקה השקופה

בפינה הימנית העליונה: סכום רכיבי \(x\) וסכום רכיבי \(y\), משפט פיתגורס והזווית, עם המספרים של המערכת ברגע זה.

מצלמת פירוק רכיבים

הכפתור Resolution Cam מעביר למבט עילי (Top-Down 2D). שם, "הצג רכיבים" מפרק כל וקטור אלכסוני לשני חיצים מקווקוים: רכיב \(X\) ממטען הבוחן, ורכיב \(Y\) מקצה רכיב ה-\(X\).

בחירה, סליידר וגרירה

לחיצה על מטען בוחרת אותו (טבעת זהב) ופותחת את הסליידר שלו בעמודת הפקדים, מ-\(-5Q\) עד \(+5Q\). גרירה מזיזה אותו על השולחן בקפיצות של חצי משבצת, ולא קרוב ממשבצת אחת למטען הבוחן.

תרחישי למידה

"קסם הסימטריה" מציב חמישה מטענים \(+Q\) על חצי מעגל סביב מטען הבוחן, ומראה באנימציה את רכיבי ה-\(Y\) מתבטלים ואת רכיבי ה-\(X\) מתחברים.

מצלמה

גרירה על רקע ריק מסובבת את המצלמה ב-360 מעלות, גלגלת מקרבת ומרחיקה, וגרירה עם הכפתור הימני מזיזה. במבט העילי המצלמה לא מסתובבת.

מהירות והשהיה

סליידר המהירות משנה רק את קצב האנימציה (הפעימות, זרימת הקרניים ותרחיש הסימטריה), ו-⏸ עוצר אותה. הכוחות עצמם לא תלויים בזמן.

1 μC

יחידות

\(Q = 1\,\mu\text{C}\), משבצת \(= 0.1\,\text{m}\) ו-\(\frac{1}{4\pi\epsilon_0} = 8.99\times 10^9\,\frac{\text{N}\cdot\text{m}^2}{\text{C}^2}\). לכן הכוח בין \(+1Q\) ל-\(q_0\) במרחק משבצת אחת הוא \(0.899\,\text{N}\).

למעבדה ↓
טוען את המעבדה...
פאנל המתמטיקה השקופה
1

ניסויים לנסות במעבדה

  1. ניסוי "משיכת החבל" (היכרות עם כיווניות ווקטורים). הציבו מטען חיובי אחד \((+Q)\) במרחק מסוים ממטען הבוחן. כעת, הציבו מטען זהה בדיוק מצידו השני של מטען הבוחן. לסיום, שנו את המטען השני לשלילי \((-Q)\) באמצעות הסליידר, וצפו בשינוי של החץ המוזהב (הכוח השקול).
    ניסוי זה ממחיש את הבסיס העמוק של חיבור וקטורי. כשהמטענים חיוביים ומוצבים זה מול זה, קרני הלייזר שלהם דוחפות לכיוונים מנוגדים בדיוק, והחץ המוזהב קורס לאפס. המערכת ב"שיווי משקל". אך ברגע שאחד מהם הופך לשלילי, קורה קסם: במקום לבטל זה את זה, כוח הדחייה מהמטען החיובי וכוח המשיכה אל המטען השלילי פועלים כעת באותו הכיוון. החץ המוזהב מזנק ומכפיל את אורכו. זהו רגע האוריקה שבו הסטודנט מבין שסכום וקטורי אינו סתם "חיבור מספרים", אלא תלוי לחלוטין בכיוון.
  2. ניסוי "אשליית החצי" (בחינת חוק ריבוע המרחק). הציבו מטען יחיד על ציר ה-X, במרחק של 2.5 משבצות ממטען הבוחן. שימו לב לאורכו של וקטור הכוח. כעת, גררו את המטען לאחור כך שיהיה במרחק של 5 משבצות בדיוק (מרחק כפול).
    כאן אנו חושפים את סוד "ריבוע המרחק" של חוק קולון \(\left(\frac{1}{r^2}\right)\). באופן אינטואיטיבי, המוח האנושי מצפה שכאשר נכפיל את המרחק פי שניים, הכוח יקטן לחצי. אולם, בסימולציה תראו באנימציה חלקה שווקטור הכוח מתכווץ לא לרבע מאורכו המקורי! הניסוי צורב בזיכרון את העובדה שהשפעת המרחק על הכוח החשמלי היא דרמטית, דועכת במהירות, ואינה קו-ישרה (ליניארית).
  3. ניסוי "הכוח האלכסוני" (פירוק וחיבור ב-2D). הציבו מטען חיובי \((+Q)\) בדיוק על ציר ה-X, ומטען חיובי נוסף בעוצמה זהה \((+Q)\) בדיוק באותו מרחק על ציר ה-Y. הפעילו את כפתור "מצלמת פירוק הרכיבים" (Resolution Cam) ובחנו את פאנל המתמטיקה השקופה.
    הניסוי שולף את הסטודנט מהחשיבה החד-מימדית. תראו כיצד שני כוחות הפועלים ב-90 מעלות זה לזה יוצרים כוח שקול אלכסוני (ב-45 מעלות). מצלמת הרכיבים תמחיש בצורה ויזואלית שמשפט פיתגורס אינו סתם נוסחה יבשה על הלוח: קרני הלייזר של הרכיבים בונים מול העיניים משולש ישר זווית מושלם, כשהחץ המוזהב מהווה את היתר שלו. כך הופכת הגיאומטריה התיאורטית לכוח פיזיקלי מוחשי.
  4. ניסוי "שבירת הסימטריה" (סופרפוזיציה של חצי מעגל). טענו את תרחיש "קסם הסימטריה" המובנה (חמישה מטענים חיוביים המסודרים על חצי מעגל). צפו באנימציה של ביטול רכיבי ה-Y. כעת, הפכו את סימנם של שני המטענים הקיצוניים (העליון והתחתון) לשליליים, וצפו בשינוי הדרמטי של הכוח השקול.
    ניסוי זה מעלה את הרמה ומדגים התמודדות עם מערכות מורכבות. במערך המקורי, כפי שנלמד בכיתה, רכיבי ה-Y של המטענים הקיצוניים ביטלו זה את זה ורק תרמו לדחיפה לאורך ציר ה-X. כשהם הופכים לשליליים, הם פתאום מושכים במקום לדחוף. הסטודנט יראה בזמן אמת כיצד רכיבי ה-X שלהם משנים כיוון ומקזזים את ההשפעה של המטענים האחרים, בעוד רכיבי ה-Y עדיין מתבטלים. התנסות זו מלמדת כלי קריטי בפיזיקה: לחפש תמיד את צירי הסימטריה, ולהבין ששינוי סימן קטן משכתב את כל המשוואה.
  5. ניסוי "אתגר האיזון" (נקודת שיווי משקל). הציבו מטען חלש של \(+1Q\) במרחק של 1.5 משבצות ממטען הבוחן. המטרה שלכם היא לאפס את החץ המוזהב במרכז לחלוטין (שיווי משקל), תוך שימוש במטען יחיד נוסף שעוצמתו חזקה פי ארבעה \((+4Q)\). היכן תצטרכו להציב אותו כדי לנצח באתגר?
    ניסוי זה הוא "מבחן הבוס" שמשלב הכל יחד. כדי לאזן דחייה של מטען חלש וקרוב, עלינו להציב את המטען החזק והדוחה מצידו השני של מטען הבוחן, אך באיזה מרחק? בזכות ההבנה ממשוואת קולון שנרכשה בניסוי 2, הסטודנט יגלה (או יחשב בפאנל המתמטיקה) שכדי לקזז פי 4 בעוצמת המטען, עליו להרחיק את המטען פי 2 בלבד (שכן \(2^2 = 4\)).