LIMA
בס״ד
English

שימור תנעConservation of Momentum

תארו לעצמכם שאתם עומדים על סקייטבורד חלקלק לחלוטין (ללא חיכוך) כשאתם מחזיקים שק תפוחי אדמה כבד. אם תזרקו את השק בעוצמה קדימה, אתם והסקייטבורד מיד תהדפו לאחור. המערכת כולה – אתם והשק – התחילה ממצב מנוחה, וכדי שה"מאזן" הכולל יישאר אפס כפי שהיה, התנועה של השק קדימה חייבת להיות מקוזזת על ידי תנועה שלכם לאחור. זהו בדיוק העיקרון של שימור התנע: כל עוד אף אחד מבחוץ לא מתערב, סך התנועה הפנימית במערכת תמיד יאזן את עצמו וישמור על הערך המקורי שלו, לא משנה אילו שינויים מתרחשים בתוכה.

התאוריה בקצרה

תנע קווי, המסומן באות \(p\), מוגדר כמכפלת המסה של גוף במהירותו \((p = mv)\), והוא מהווה מדד פיזיקלי ל"כמות התנועה" של המערכת. על פי החוק השני של ניוטון בצורתו המוכללת, \[\sum \vec{F}_{ext} = \frac{d\vec{p}}{dt},\] שינוי בתנע הכולל של מערכת יכול להתרחש אך ורק אם פועל עליה כוח חיצוני מתמשך. לכן, במערכת סגורה שבה שקול הכוחות החיצוניים מתאפס \((\sum \vec{F}_{ext} = 0)\), מתקיים חוק שימור התנע: \[\sum p_i = \sum p_f.\]

עיקרון עוצמתי זה מאפשר לנו לפתור בעיות דינמיות מורכבות ללא צורך לדעת אילו כוחות פנימיים פעלו. למשל, כאשר גוף מתפוצץ באוויר, הכוחות שקורעים אותו הם פנימיים בלבד, ולכן סכום התנעים הווקטוריים של כל הרסיסים לאחר הפיצוץ יהיה שווה בדיוק לתנע של הגוף רגע לפני כן \[\left(M \vec{v}_0 = m_1 \vec{v}_1 + m_2 \vec{v}_2 + \dots\right).\] באופן דומה, בבעיות מתקדמות של קרונית שמסות קופצות ממנה או מערכת בעלת מסה המשתנה בזמן, אנו משתמשים במשוואות שימור תנע רציפות (למשל \(\int \dot{m}v\,dt = m_0 v_0\)) כדי לקשור בין השינוי במסה לשינוי במהירות, תוך הסתמכות מוחלטת על כך שסך התנע הכולל במערכת נותר תמיד קבוע.

לפני הפיצוץM·v₀ ראש לזנב Σm·v = M·v₀

איך לקרוא את המעבדה

דיסקיות (Pucks)

גופים נקודתיים קשיחים שמרחפים על זירה בלי חיכוך ובלי כבידה. הגודל גדל עם המסה, והמספר מתחת לדיסקית הוא המסה שלה.

חץ דק ולבן: המהירות \(\vec{v}\)

יוצא ממרכז הדיסקית. לפני השיגור גוררים את העיגול שבקצה החץ כדי לשנות את הכיוון והגודל של המהירות ההתחלתית.

חץ עבה וצבעוני: התנע \(\vec{p} = m\vec{v}\)

בצבע הדיסקית. כשמגדילים את המסה, החץ העבה מתארך והחץ הדק נשאר זהה.

סליידר מסה צף

לחיצה על דיסקית בוחרת אותה ופותחת לידה סליידר מסה. אותו סליידר נמצא גם בעמודת הפקדים.

הולוגרמת "שיווי המשקל" (The Vector HUD)

החלונית בפינה משכפלת את חצי התנע של כל הדיסקיות ומחברת אותם ראש לזנב. חץ הזהב הוא סך התנע \(\sum\vec{p}\), והקו המקווקו הוא חץ הזהב ברגע השיגור.

התנגשות פלסטית או אלסטית

בהתנגשות פלסטית הדיסקיות נדבקות לדיסקית אחת. בהתנגשות אלסטית הן ניתזות זו מזו.

Detonate: פיצוץ

בזמן התנועה הדיסקית מתנפצת לרסיסים בעלי מסות שונות. בעמודת הפקדים קובעים את מספר הרסיסים ואת עוצמת הפיצוץ.

קרונית ו"פלוט מסה"

כל לחיצה יורה שמאלה דיסקית קטנה, במהירות שנקבעת יחסית לקרונית, והקרונית מאבדת את המסה הזו.

קיר: כוח חיצוני

דיסקית שפוגעת בקיר ניתזת ממנו. את הקיר גוררים על הזירה.

אזור רוח ומאוורר: כוח חיצוני

כל דיסקית בתוך האזור מקבלת כוח \(F = ma\) בכיוון הרוח. גוררים את האזור על הזירה, והסליידר קובע את העוצמה ואת הכיוון (למעלה או למטה).

חלונית המשוואה

סך התנע ברגע הזה. כשפועל כוח חיצוני היא מציגה \(\sum \vec{F}_{ext} = \frac{d\vec{p}}{dt}\) עם המספרים.

דיסקית מחוץ לזירה

משולש בצבע הדיסקית על שפת הזירה. הדיסקית עדיין חלק מהמערכת, והחץ שלה עדיין בהולוגרמה.

שיגור, מהירות והשהיה

"שגר" מתחיל את התנועה, ו"חזרה למצב ההתחלה" מחזיר את הדיסקיות למקומן. סליידר המהירות מאט רק את התצוגה, ו-⏸ עוצר את הזמן.

למעבדה ↓
טוען את המעבדה...
1

ניסויים לנסות במעבדה

  1. התנגשות פלסטית (הבסיס לשימור). הציבו שתי דיסקיות על מסלול התנגשות, אחת גדולה במנוחה ואחת קטנה שנעה לעברה במהירות. הגדירו את ההתנגשות כ"פלסטית" (הדיסקיות נדבקות זו לזו בעת הפגיעה). צפו בהולוגרמת הווקטורים (חץ הזהב) לפני, במהלך ואחרי ההתנגשות.
    ניסוי זה ממחיש את ליבת העיקרון של שימור תנע. למרות שהאנרגיה הקינטית של המערכת משתנה כשהגופים נדבקים, חץ הזהב המייצג את התנע הכולל נשאר קפוא במקומו ללא כל שינוי. המהירות של המסה המאוחדת צונחת בדיוק במידה הנדרשת כדי לפצות על הגדלת המסה, כך שהמכפלה \(p=mv\) נותרת קבועה לחלוטין.
  2. פיצוץ תוך כדי תנועה (כוחות פנימיים). הגדירו דיסקית בודדת הנעה באלכסון על פני הזירה. בעודה בתנועה, לחצו על כפתור "Detonate" כדי לפצל אותה למספר רסיסים בעלי מסות שונות שעפים לכל עבר. עקבו אחר חצי התנע של הרסיסים החדשים בהולוגרמה.
    זהו ייצוג ויזואלי מרהיב לכך שכוחות פנימיים אינם יכולים לשנות את התנע של המערכת. הפיצוץ קורע את הדיסקית באלימות, אך חיבור "ראש לזנב" של חצי התנע של כל הרסיסים מיד לאחר הפיצוץ ייצור מחדש בדיוק את אותו חץ זהב מקורי שהיה לדיסקית השלמה. סכום התנעים הווקטוריים נשמר בשלמותו.
  3. אפקט הקרונית (מסה משתנה). התחילו עם דיסקית מסיבית (המייצגת קרונית) במצב מנוחה. לחצו ברצף על כפתור "פלוט מסה" כדי לירות דיסקיות קטנות (המייצגות אנשים קופצים) לכיוון שמאל. צפו בחץ המהירות של הדיסקית הראשית.
    הניסוי מדגים כיצד פועלת תנועה נרתעת (רתיעה), בדומה להנעה רקטית. מכיוון שהתנע ההתחלתי של המערכת היה אפס, כל פליטה של מסה שמאלה (תנע שלילי) מחייבת את הדיסקית הראשית לצבור מהירות ימינה (תנע חיובי) כדי לקזז את השינוי ולשמור על סכום כולל של אפס. אתם בונים מהירות על ידי הקרבת מסה.
  4. התנגשות ב-90 מעלות (חיבור וקטורי דו-מימדי). שגרו שתי דיסקיות מאונכות זו לזו – אחת נעה בדיוק על ציר X והשנייה בדיוק על ציר Y. תנו להן להתנגש ולהידבק במרכז הזירה. בחנו את כיוון התנועה של הדיסקית המאוחדת.
    התנע אינו רק גודל מספרי, אלא וקטור בעל כיוון. הולוגרמת הווקטורים תראה כיצד התנע בציר X והתנע בציר Y מתחברים גיאומטרית (לפי משפט פיתגורס) ליצירת חץ זהב אלכסוני. לאחר ההתנגשות, המסה המאוחדת תנוע במדויק על פי האלכסון הזה, מה שמוכיח שחוק שימור התנע מתקיים באופן עצמאי בכל אחד מהצירים.
  5. אזור הרוח (הפרת השימור על ידי כוח חיצוני). שחזרו את ניסוי הפיצוץ (ניסוי 2), אך הפעם הציבו מראש "אזור רוח" חזקה בצד ימין של הזירה. צפו מה קורה לחץ הזהב בהולוגרמה ברגע שהרסיסים חודרים לאזור הרוח.
    הניסוי מציג את הניגוד המוחלט לכוחות פנימיים. רוח היא כוח חיצוני המופעל על המערכת. ברגע שהרסיסים מושפעים ממנה, סכום הכוחות החיצוניים אינו אפס עוד, ולכן חץ הזהב יתחיל להתארך ולהסתובב בזמן אמת. זוהי המחשה חותכת לכך ששימור תנע מתקיים אך ורק במערכת סגורה המבודדת מהשפעות חיצוניות.