דמיין שאתה עורך סרטון קצר בתוכנת עריכה על ציר זמן. הזזה היא פשוט לגרור את הסרטון קדימה או אחורה על הציר כדי שיתחיל מאוחר יותר (השהיה) או מוקדם יותר. היפוך בזמן הוא הפעלת אפקט "רוורס", שבו הסרטון מתנגן מהסוף להתחלה. שינוי סקאלה הוא שינוי מהירות הניגון: מהירות כפולה \((\times 2)\) דוחסת את הסרטון לחצי מהזמן המקורי, בעוד הילוך איטי \((\times 0.5)\) מותח אותו. כשמשלבים את כולם יחד, הסדר קריטי – ממש כמו שקודם ממקמים את הסרטון במקום הנכון על ציר הזמן ורק אז משנים את המהירות שלו.
טרנספורמציה של אותות עוסקת בשינוי המשתנה הבלתי תלוי (הזמן \(t\)), והיא פועלת באופן זהה עבור אותות רציפים ובדידים. קיימות שלוש פעולות בסיסיות:
שילוב של שלוש הפעולות יוצר טרנספורמציה לינארית מהצורה \(x(t) \to x(at + b)\). כדי לשרטט את האות החדש בלי ליפול לטעויות, פועלים לפי סדר קבוע: קודם מבצעים את ההזזה \((x(t) \to x(t+b))\), ורק לאחר מכן מפעילים את שינוי הסקאלה וההיפוך על המשתנה \(t\) בלבד \((x(t+b) \to x(at+b))\). למשל, כדי לקבל את \(x\left(\frac{3}{2}t + \frac{3}{2}\right)\), נזיז תחילה את האות \(\frac{3}{2}\) יחידות שמאלה ל-\(x\left(t+\frac{3}{2}\right)\), ורק אז נכווץ אותו פי \(\frac{3}{2}\).
קו טורקיז-ניאון מקווקו וחצי שקוף ("רוח רפאים"). הוא לא זז אף פעם, כדי שתמיד יהיה ברור מאיפה התחלנו.
קו רציף, עבה וזוהר במג׳נטה-כתום. הוא מגיב מיד לכל תזוזה של הסליידרים, עם מעבר אלסטי קטן.
קו לבן עדין עם אייקון מראה בראשו: העוגן שסביבו מתרחשים ההיפוך והכיווץ.
מעל הגרף: \(y(t) = x(\color{#FF5E7E}{a}\cdot t + \color{#38BDF8}{b})\). המספרים צבועים כמו הסליידרים ומשתנים תוך כדי גרירה.
הסליידר נע בין \(-8\) ל-\(8\). בזמן גרירה מופיע מתחת לציר \(t\) חץ זוהר: "הזזה שמאלה" עבור \(b > 0\) ו"הזזה ימינה" עבור \(b < 0\).
הסליידר נע בין \(0.25\) ל-\(4\), עם עצירות מגנטיות ב-\(0.5\), \(1\), \(1.5\) ו-\(2\). התגית לידו מתחלפת בין "הרחבה (מתיחה)" \((|a| < 1)\) ל"כיווץ" \((|a| > 1)\).
הופך את הסימן של \(a\). האות מתהפך סביב ציר ה-\(y\) כמו דף, כך שרואים את הצד הימני והשמאלי מחליפים מקומות.
ארבעה כפתורים שמשחזרים בלחיצה את \(x(t-4)\), \(x(-t)\), \(x(0.5t)\) ו-\(x\left(\frac{3}{2}t+\frac{3}{2}\right)\) על האות הנבחר.
האות מתאפס ל-\(x(t)\), מחליק ל-\(x(t+b)\) (שלב 1), עוצר עם הסבר צף, ואז נמתח או מתכווץ (ומתהפך אם \(a < 0\)) אל \(x(at+b)\) (שלב 2). קו כתום מנוקד שומר את \(x(t+b)\) להשוואה.
בזמן הנגן, קווים מקווקווים מורידים כל נקודת מפתח לציר \(t\), ותוויות כתומות מראות את קואורדינטת ה-\(t\) שלה בזמן אמת, למשל כשהיא מתחלקת ב-\(a\).
נקודות זוהרות על ההתחלה, השבירה והסוף של האות. ריחוף בעכבר (או נגיעה) על נקודה באות החדש מותח קו מקווקו אל התאומה שלה באות המקורי ומקפיץ תווית: באיזה \(t\) האות קורא איזה ערך של \(x\).
הסליידר מאט את הנגן ואת האנימציות עד \(\times 0.1\) או מאיץ עד \(\times 2\), ו-⏸ מקפיא הכל. הוא משנה רק את קצב התצוגה.
\(a\) ו-\(b\), כיוון ההזזה, תחילת האות וסופו על ציר \(t\), שיפוע הקטע המשופע, לאן עברה כל נקודת מפתח, והנקודה שמסומנת ברנטגן.