LIMA
בס״ד
English

רוטורCurl

תארו לעצמכם מערבולת קטנה בנהר. ככל שהמערבולת מסתובבת מהר יותר וסוחפת איתה יותר מים, כך "עוצמת הסיבוב" שלה גדולה יותר. הרוטור במתמטיקה מודד בדיוק את זה - הוא אומר לנו עד כמה שדה וקטורי (כמו זרם המים בנהר) נוטה להסתובב או ליצור "מערבולות" סביב נקודה מסוימת.

התאוריה בקצרה

הרוטור (Curl) הוא אופרטור וקטורי המודד את הנטייה המקומית של שדה וקטורי להסתובב סביב נקודה נתונה. עבור שדה וקטורי תלת-ממדי \(\mathbf{F} = P\mathbf{i} + Q\mathbf{j} + R\mathbf{k}\), הרוטור מוגדר כ-\(\nabla \times \mathbf{F}\), ומחושב באמצעות הדטרמיננטה: \[\text{curl}\,\mathbf{F} = \nabla \times \mathbf{F} = \begin{vmatrix} \mathbf{i} & \mathbf{j} & \mathbf{k} \\[2pt] \dfrac{\partial}{\partial x} & \dfrac{\partial}{\partial y} & \dfrac{\partial}{\partial z} \\[8pt] P & Q & R \end{vmatrix}\]

כאשר פותחים את הדטרמיננטה, מקבלים את וקטור הרוטור, שכיוונו מצביע לאורך ציר הסיבוב המקומי (לפי כלל יד ימין) וגודלו מייצג את עוצמת הסיבוב. שדה שהרוטור שלו הוא וקטור האפס בכל נקודה נקרא "שדה אי-רוטציוני" או "שדה משמר", כלומר הוא משולל מערבולות. כלי זה חיוני בפיזיקה, למשל במשוואות מקסוול, שם הוא מתאר כיצד שינויים בשדות חשמליים ומגנטיים יוצרים זה את זה.

∇ × F כלל יד ימין x y סיבוב נגד כיוון השעון: הרוטור מצביע למעלה אורך החץ = עוצמת הסיבוב

איך לקרוא את המעבדה

חצי התכלת = השדה \(\mathbf{F} = (P, Q)\)

השדה לכוד במישור \(xy\) של הזכוכית: לחצים יש רק רכיב ימינה/שמאלה ולמעלה/למטה, בלי רכיב \(z\). אורך החץ לפי מהירות הזרימה.

הנוזל הדיגיטלי

חלקיקי אור שזורמים עם השדה ומראים לאן המים הולכים.

מטבע השבשבת

גוררים אותו לכל נקודה על הזכוכית ומשחררים, והוא שט עם הזרם. הנקודה הצהובה על הצלב מראה כמה הוא הסתובב.

עמוד הרוטור (מגנטה)

צומח ממרכז המטבע כשהוא מסתובב: למעלה בסיבוב נגד כיוון השעון \((+\hat{k})\), ולמטה, מתחת לזכוכית, בסיבוב עם כיוון השעון \((-\hat{k})\). אורכו לפי מהירות הסיבוב.

מפת החום של הרוטור

אדום: נטייה לסיבוב נגד כיוון השעון. כחול: עם כיוון השעון. שחור-שקוף: אין רוטור.

∂Q−∂P

חלונית הנוסחה המזוקקת

מרחפת מעל המטבע ומראה בזמן אמת את \(\frac{\partial Q}{\partial x}\), את \(\frac{\partial P}{\partial y}\) ואת ההפרש ביניהם.

המצלמה

נפתחת במבט על (Top-Down). גרירה על הרקע מסובבת את המבט לתלת-ממד, והגלגלת מקרבת ומרחיקה. "מצלמה עוקבת" נצמדת למטבע.

+1.9

הקריאות בעמודת הפקדים

הנגזרות והרוטור בנקודה של המטבע, וקצב הסיבוב של המטבע \(\omega = \frac{1}{2}\,\text{Curl}\). מאז שהמטבע שוחרר: בכמה מעלות הוא הסתובב, כמה הוא נסחף, וכמה הוא הקיף את מרכז הזכוכית.

קצב התצוגה והשהיה

משנים רק את קצב התנועה של המים והמטבע, לא את השדה ולא את הרוטור.

למעבדה ↓
טוען את המעבדה...
x
y
1

ניסויים לנסות במעבדה

  1. תעלומת הנהר המהיר (שדה אחיד). הגדירו שדה זרימה אחיד (Uniform Flow) שבו כל החצים מצביעים ימינה ונעים במהירות גבוהה מאוד. הטילו את מטבע השבשבת אל תוך הזרם ועקבו אחריו בעזרת המצלמה במבט על (2D). בדקו האם צומח עמוד מגנטה תלת-ממדי.
    תראו שהמטבע נסחף ימינה במהירות אדירה, אך הוא אינו מסתובב סביב צירו אפילו במעלת אחת. עמוד המגנטה נשאר באורך אפס. הניסוי הזה נועד לקבע את חוק הברזל: רוטור לא מודד מהירות זרימה (טרנסלציה), אלא אך ורק נטייה לסיבוב מקומי. שדה יכול להיות עוצמתי מאוד, ועדיין להיות בעל רוטור אפס.
  2. סיבוב ללא מעגלים (שדה גזירה). עברו למצב "שדה גזירה" (Shear Flow). כל המים זורמים רק ימינה במקביל לציר ה-\(x\), אך הזרימה בחלק העליון של המסך (\(y\) גדול) מהירה בהרבה מהזרימה בחלק התחתון. מקמו את המטבע במרכז המסך והעבירו את המצלמה לזווית תלת-ממדית.
    למרות שאין שום תנועה מעגלית בשדה, המטבע יתחיל להסתובב עם כיוון השעון, ועמוד מגנטה יצלול כלפי מטה אל מתחת לזכוכית! הסיבה מרתקת: המים המהירים למעלה דוחפים את החלק העליון של המטבע חזק יותר משהמים האיטיים למטה דוחפים את תחתית המטבע. ההפרש הזה מייצר מומנט סיבוב. הניסוי ממחיש את הביטוי \(\frac{\partial P}{\partial y}\) בנוסחה, ומוכיח שרוטור נוצר מהפרשי מהירויות ולא מצורת מסלול הזרימה.
  3. חוק יד ימין ואשליית המימד השלישי (מפת החום). הפעילו את "מפת החום של הרוטור". המסך ייצבע באזורים אדומים וכחולים. גררו את המטבע מאזור אדום לאזור כחול, ושחקו עם זווית המצלמה כדי לראות את עמוד המגנטה בולט מהמישור.
    באזור האדום המטבע יסתובב נגד כיוון השעון, ועמוד המגנטה יבלוט כלפי מעלה (רוטור חיובי, כיוון \(\hat{k}\)). כשתעברו לאזור הכחול, כיוון הסיבוב יתהפך (עם כיוון השעון), והעמוד יפלח את הזכוכית כלפי מטה (רוטור שלילי, כיוון \(-\hat{k}\)). ניסוי זה מחבר לסטודנט את הרעיון ש"רוטור דו-ממדי" הוא בסך הכל סקלר (מספר עם פלוס או מינוס), שהסימן שלו מייצג את ציר ה-\(z\) הנסתר שעליו המטבע היה מסתובב אילו היינו במרחב תלת-ממדי, לפי כלל יד ימין.
  4. משיכת החבל המתמטית (איזון נגזרות). הפעילו את חלונית "הנוסחה המזוקקת": \[\text{Curl} = \frac{\partial Q}{\partial x} - \frac{\partial P}{\partial y}\] צרו שדה זרימה מורכב שנע באלכסונים, ונסו לאתר "נקודה עיוורת" שבה השדה משתנה וסוער, אך המטבע מפסיק להסתובב והעמוד נעלם. התבוננו בערכים המספריים בחלונית באותו רגע.
    תגלו שבנקודת העצירה, הערך של \(\frac{\partial Q}{\partial x}\) שווה בדיוק לערך של \(\frac{\partial P}{\partial y}\)! הכוח שמנסה לסובב את המטבע נגד כיוון השעון (בגלל שינויים במהירות האנכית) מקזז בצורה מושלמת את הכוח שמנסה לסובב אותו עם כיוון השעון (בגלל שינויים במהירות האופקית). הניסוי מסיר את הלוט מעל משוואת הרוטור ומראה שהיא בסך הכל מאזן כוחות פשוט שמחשב את נטיית הסיבוב הנטו.
  5. מלכודת המערבולת השקופה (סירקולציה מול רוטור). טענו את הפריסט "מערבולת חסרת רוטור" (Irrotational Vortex). המים זורמים במעגלים מושלמים סביב "חור ניקוז" במרכז, במהירות שדועכת ככל שמתרחקים ממנו (זרימה פרופורציונלית ל-\(\frac{1}{r}\)). הניחו את המטבע רחוק מהמרכז ותנו לו לשוט.
    המטבע יקיף את מרכז המסך במסלול מעגלי ענק, אך המטבע עצמו יישאר מקובע לכיוון אחד ולא יסתובב סביב הצלב הפנימי שלו (עמוד המגנטה יישאר אפס). איך זה ייתכן במערבולת? מהירות המים הפנימיים (המהירים יותר) מתקזזת במדויק עם העקמומיות של המעגל הצר יותר שהם עושים. זהו ניסוי חובה שצורב במוח הבחנה קריטית: תנועה במעגל במרחב (סירקולציה מאקרוסקופית) אינה מחייבת רוטור (סיבוב מיקרוסקופי מקומי). שדה יכול לזרום במעגלים ולהיות נטול רוטור לחלוטין.